כיתה ז'
"אין חידה גדולה יותר בעבור האדם מאשר הוא עצמו". זוהי תמצית התמונה של כיתה ז', המביאה את שאלת המהות של כל אדם באשר הוא. שאלה זו נוגעת על אחת כמה וכמה למתבגר, אשר מעצב את חייו. שאלות הזהות, שאלות הרצון והצורך בגילוי עצמי ובגילוי עולמי וכן שאלות הצורך הפנימי לחקור ולדעת, קיימות בנפשו של הילד בתקופה זו, ומהוות עבורו חידה של ממש שיש לחקור אותה ולגלותה.
בגיל זה נאמר שה"אני" נכנס לפעולה. כעת נולד למעשה "האני הפנימי" שעד כה נכח באופן עקיף בלבד. על כן, הסוד של כיתה ז' טמון ברצון העז לגלות, לדעת, לחקור ולהבין את העולם, ובדרך זו להשליך זאת על העצמי. ממש כמו הכתובת שעמדה במשכן האורַקל שבדלפי: "דע את עצמך ודע את העולם והאלים, דע את העולם והאלים ודע את עצמך".
הרצון הוא עצמאי, הוא מעין דחף פנימי של הנפש. הילד רוצה לפרוץ קדימה ולגלות בעצמו ואפילו לצאת כנגד הכוחות שעד כה הרגיש שהגבילו אותו. הוא רוצה לעשות זאת לבדו, בכוחות עצמו, מבלי שיגידו לו מה לחשוב וכיצד לפעול. זוהי תחילתו של ניסיון לרכוש עצמאות ומכאן גם ההתנגדות הגדולה לסמכות שהייתה כה נכונה וחשובה עד גיל 12. בשלב זה על סמכות זו לעבור שינוי והתמרה. השינוי הוא תחילתה או הולדתה של תודעה חדשה, אשר נולדת ממש כמו אותה תודעה היסטורית שמופיעה לפתע במאה ה-15, תודעת הרנסאנס. תודעת עולם חדשה, אשר פותחת בפני העולם אופקים חדשים ומחדשת עולם עתיק ותרבות עתיקה שנעלמה. תודעה שמגיחה לאחר אותן אלף שנות אפֵלה ודיכוי שבהם הייתה שרויה האנושות.
תחושה חזקה של פחד וחשש מלווה את הספנים, המגלים הראשונים במסעות אל הלא נודע, המנווטים מתוך דחף תודעתי חדש אל עולמות ואופקים חדשים. כך גם ילדי כיתה ז' מגיעים אל הגיל הזה, אל המעבר הזה, מלאי חשש, לעתים אף בפחד ובחרדה: "מה הולך לקרות? מה עומד להשתנות עבורי? לגביי?" הילדים חשים בכאב הפרידה ממי שהיו: "אני משתנה, אני עומד להשתנות..." שינוי מבפנים וכמובן גם מבחוץ (אכן, כל אותם שינויים פיזיים ופיזיולוגים מסיביים ומוכרים של נערים ובעיקר של נערות).
קשה להפריז בחשיבות המענה לצורך הזה לחקור ולדעת ולגלות. זהו בעצם המענה לסכנות, "לנפילות" הגדולות הטמונות בטבע של הגיל הזה, "גיל ההתבגרות", "גיל הטיפש עשרה". מענה שיסייע להתמודד עם העיקרית שבסכנות: ההתכנסות פנימה, הבלבול, חוסר היכלות למצוא מרכז מאוזן, הצפות רגשיות, כבדות ועייפות פיזית. ההפלגה בים הסוער של גיל ההתבגרות היא קשה ומפרכת, היא מאיימת, היא מפחידה ומעייפת.
נוסף על אלה, מוכרת בקרב הבנים האפשרות ליפול לעיסוק בלתי נשלט במין, תוך גילויים של מצ'ואיזם, כוחניות ואגואיזם. בקרב הנערות בולט העיסוק הרב במראה החיצוני: גוף, לבוש, איפור, מחוות מילוליות וגופניות הנוגעות במיניות ובמניפולציה. תופעות כמו אנורקסיה, למשל, נובעות מתוך העיסוק האובססיבי במראה.
תכנית הלימודים של כיתה ז' מהווה מזון לנפשם של הילדים, המאפשר "עבודה" ויצירת כלים להתמודדות עם התחושות ועם המצבים השונים שתוארו. התמודדות עם הפחד, עם השינוי ועם הטלטלה העמוקה שהם חווים בשלב מהותי זה של חייהם. כספנים בלב ים הם לומדים לנווט, ממש כפי שעשו זאת אותם ספנים שלמדו והמציאו מכשירי ניווט ומפות להתמצאות במרחבים. צמאים לריחות, לטעמים חדשים. כמו אנשי אירופה ששאפו לארצותיו הפלאיות של מרקו פולו – למזרח.
תקופת היסטוריה ראשונה: מגלי עולם – הילדים יחוו גילוי של עולם חדש דרך מחקר על אודות אותם האנשים, מסעותיהם וחייהם. מיהם אותם מגלים, אילו מין אנשים הם היו? לאילו תכונות נדרשו בכדי לעשות את מה שעשו? הגילויים בתקופה זו רבים: גילויים היסטוריים וגאוגרפיים, אך גם נפשיים אישיים ופנימיים.
תקופת היסטוריה שנייה: רנסאנס – הילדים יתוודעו לתודעת העולם החדש, התנועה ההומנית, דמויות פאר ואנשי אשכולות כליאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו. הם יערכו היכרות עם יצירותיהם ועם הביוגרפיות שלהם.
תקופת סגנונות כתיבה: כאן לראשונה, יעסקו הילדים ברגשות באופן גלוי ויקבלו אפשרות לבטא אותם באופן ישיר דרך כתיבה יוצרת ומסוגננת. זו פניה ישירה לעולם הנפשי של הילדים באמצעות טקסטים והתבוננות על רגשות: הפליאה וההשתאות, הכמיהה וההשתוקקות, המשאלה וההפתעה.
תקופת ביולוגיה: תזונה ובריאות – כאן יערכו הילדים היכרות עם הגוף האנושי, עם האדם, דרך מערכות ההזנה, ויעמדו על מערכת היחסים של האדם והעולם, מערכת של קבלה ונתינה. אין מדובר רק בתזונה בהקשר הפיזי המובן מאליו אלא בכלל החושים: תזונת העין, האוזן, הראש (החשיבה) והפה... "אני מה שאני אוכל".
תקופות המדע: תקופות של גילוי והעמקה בעולם החומר ובתופעותיו. פיזיקה; כימיה (עיסוק בתהליך הבעירה באש, בחומר, בצמח, בעולם ובאדם); אסטרונומיה (גילוי והבנה של תופעות "גדולות מהחיים": כוכבי הלכת, פלנטות, שמשות, קבוצות כוכבים, הבנת המחזורים השונים – יום לילה, עונות השנה וכן הלאה).
תקופת תנ"ך: כאן נתמקד בדמותו של שלמה המלך, החכם באדם בעל "הלב החכם"; עלייתה ונפילתה של תקופת זוהר בתולדות עם ישראל (ספר מלכים א).
באופן שוטף, הילדים בכיתה ז' ממשיכים להעמיק את העשייה ואת הלימוד בתחומים המוכרים להם היטב מן השנים הקודמות: ציור, פיסול, מוזיקה ושירה, מלאכות (מלאכה רכה – תפירה, מלאכה קשה – עבודה בעץ), תרגול חשבון וגאומטריה, אנגלית וספורט.
בכיתה ז' מתחילות יוזמות כיתתיות שונות, מתוכננות וספונטניות, הן לטובת הכיתה, הן בניסיון ליצור גם כאלה לשירות בית הספר והקהילה. דוגמה לכך היא ליווי וחניכה של תלמידי כיתה א' בשנתם הראשונה בבית הספר. מפגשי החונכות מתקיימים אחת לשבוע או שבועיים וכוללים עשייה אמנותית משותפת, התייחסות לחגים, בישול, משחק ועוד. הגדולים פונים אל הקטנים ברצינות וברגישות רבה ומגלים יכולת הכלה ואחריות.
הורים מספרים
"ילדי שהפך נערי יוצא מביתנו בבוקר ושב אחר הצהריים.
שפתו צחה, רהוטה, נפשו סוערת ומחשבתו ערה.
בשנה הראשונה בבית הספר הביא לי קולרבי שגידל בגינת הירק.
בשנה השנייה, כמדומני, תרנגולת סרוגה.
בשנה השלישית והרביעית והחמישית סיפר לי בפרוטרוט את דברי ימי המיתולוגיות של כל העמים, מהקרחונים הנורדיים ועד לצוקי הים התיכון.
בשנה השישית הוא שר וניגן ודִקלם להפליא.
והשנה הוא מטפח ושוזר, משנן ומנגן הברות ואותיות, מילים ומשפטים – כחומר ביד היוצר.
נערי הוא עולם ומלואו.
ועולמו – מבוקר ועד אחר הצהריים – רחב ופתוח, שוקק ושופע ומלא פיוט."